חיינו הם אוסף של חוויות, יש טובות יותר ויש טובות פחות.
אירועים המעוררים בנו רגש עמוק נחרטים בתודעתנו, בונים את מערכת האמונות והדפוסים שלנו, מעצבים את הדימוי והערך העצמי שלנו ויוצרים בתוכנו תבניות פנימיות המפעילות אותנו באופן אוטומט עם או בלי שנהיה מודעים להן.
המערכת הזו היא גם שעוצרת ומחבלת בדרכנו להצלחה, מימוש והגשמה.
כמאמנת אישית פעמים רבות נתקלתי במתאמנים מבוגרים בעלי רצון להשגת מטרה, אשר ברשותם כל הנתונים והיכולות להגשמתה בין אם היא בתחום האישי ובין אם היא בתחום המקצועי, אך משהו לא ברור מונע מהם להתקדם ולהשיג אותה.
לא אחת המתאמן מכיר ביכולותיו ובכישוריו אך עדיין אינו מצליח להגיע לידי הגשמה.
כמעט תמיד הוא "תולה את האשם" בפרמטרים חיצוניים אשר כביכול מונעים ומחבלים בצלחתו.
בתהליכי מודעות המשלבים עבודה פנימית באמצעות שיטות דמיון מודרך שונות מתברר כי מערכת החבלה נמצאת בתוכנו ולרוב מקורה באירועים מתקופת הילדות, בחוויות אשר פרחו מזיכרוננו או בחוויות אותם אנו זוכרים אך סבורים כי אין להן כל משמעות או השפעה על חיינו כיום.
מסתבר שעל אף שהתבגרנו וכביכול התגברנו, הרשמים מהחוויות צרובים בתוכנו, מנהלים אותנו ומחבלים בדרכנו להגשמה.
כל ילד חווה מצבים בהם הוא חש פגיעה בדימוי העצמי ובמסוגלותו:
הורה שברגע של כעס אומר מילה מכאיבה, מורה המגיב באופן בוטה, חברים מצחקקים מאחורי הגב בדרך הביתה, חרם חברתי, פרידה מחבר/ה ועוד.
כאשר הילד נותר עם תחושות ואמונות שליליות לגבי עצמו ואינו מערער עליהן ומפוגג אותן באמצעות שיתוף ופורקן רגשי, נוצרים בתוכו רשמים פנימיים היוצרים צלקות רגשיות הנחרטות עמוק בתוכו, בתת המודע. לתת המודע אין מימד של זמן. הזיכרונות המאופסנים בו מנהלים אותנו בלי ידיעתנו בכל גיל גם אם התהוו בגיל ינקות. הרשמים השלילים מהווים מטען חבלה פנימי הגורם למצבי תקיעות שונים בחיינו מבלי שנבין למה? מה עוצר את התקדמותנו? מדוע איננו מצליחים לממש את רצוננו?
ילדים שונים עוברים חוויות דומות אך בילד אחד הדברים לא יעוררו רגש ובשני יפגעו עמוקות ויותירו משקעים.
לא פעם קורה שילדים מבינים סיטואציות באופן שאינו תואם את המציאות, מתוך פרשנות אישית בהתאם לתפיסתם. הרושם הרגשי שנוצר כתוצאה מהחוויה, גם אם הוא מוטעה, מותיר משקעים.
דימוי עצמי נמוך, חוסר אמון בעצמי וביכולותיי, לא שווה, לא אהוב, לא יפה, לא מוצלח....
כל אלה ועוד מקורם כמעט תמיד בחוויות הילדות.
כהורים, חשוב מאוד שנביע התעניינות בילדנו ונעניק להם תשומות לב המאפשרת זמן ומקום
לפרוק, לספר ולשתף בחוויות אשר חוו במהלך היום.
ישנם מצבים בהם ההורים מאפשרים מרחב כזה אך הילד בוחר שלא לשתף מפאת בושה, מבוכה או מופנמות.
לעיתים, מאחר וההורים מעורבים רגשית, הם מתקשים לשאת את כאב ילדם ותגובתם עוצרת את הילד מלשתף שוב בחוויותיו שמא יגרום להם סבל.
במקרים אחרים, שיחות טעונות רגשית מתישות את ההורים או שאין ברשותם כלים להתמודד,
על כן מעדיפים לחמוק מהן.
אימון אישי לילדים ונוער מעניק למתאמן מרחב נעים ונוח לשיתוף ולהבנת הדברים מתוך פרספקטיבה נכונה, בונה ומקדמת.
האימון משלב כלים המסייעים ל"תיקון" חוויות אשר הותירו משקעים ואשר מונעות מהילד להתקדם ולהשיג מטרות בתחומים שונים כגון: חברתי, לימודי, אישי, משפחתי ועוד.
האימון מעצים את המתאמן, משנה את תפיסת עולמו ומפתח בו מודעות לעצמו ולסביבתו.
הוא מצמיח בוגר בעל חוסן פנימי מאמין ובטוח בעצמו וביכולותיו.
