אחד הנושאים המטרידים ביותר ילדים והורים הוא התחום החברתי.
ילדים רבים מתקשים למצוא את מקומם בחברה והדבר המפתיע יותר הוא, שרבים מאלה אשר לכאורה משתלבים חברתית מעידים כי עמוק בפנים הם חשים בודדים.
הם מתארים את החברויות הקיימות כשטחיות. החברים אינם מתעניינים מתוך כוונה ועניין באחר, ומנסים בעיקר להעצים את עצמם על חשבון הזולת.
הנאמנות החברית מזמן אינה קיימת וכדי להשתלב מבחינה חברתית הם נאלצים לפעול עפ"י סטנדרטים אותם מציבה הסביבה, סטנדרטים אשר לא בהכרח תואמים את רצונם אולם זו הדרך היחידה באמצעותה הם מאמינים כי יצליחו להשתלב בה.
הערכים של אהבה, כבוד, דאגה ונתינה לזולת נשכחו כאשר ה"אני" הפך למרכז העולם.
ילדינו אינם אשמים!
הצרכים הרגשיים הבסיסיים של כל אדם הם אהבה,שייכות ומשמעות.
כאשר החברה אינה מעניקה להם צרכים אלה, הם מנסים להשיג זאת בעצמם בכל דרך אפשרית וכמו כדור שלג המתגלגל מדור לדור הפכה החברה לכדור אגואיזם קר ומנוכר אשר לתוכו אנו מולידים את ילדינו ובו אנו מגדלים אותם.
ילדינו כמהים לקשרים אמיתיים אותם הם מתקשים למצוא. באופן בו מתנהלת החברה, הקושי רק יילך ויתעצם.
בעולמנו הגלובלי דרך האגו אינה עובדת עוד, לא לאורך זמן. להיפך, הצרכים הרגשיים אינם מקבלים מענה.
תחושת התסכול גדלה והחברה ככלל הופכת מרוחקת ומנוכרת יותר ויותר.
כדי שילדנו יחושו אהובים, משמעותיים ושייכים, עלינו ההורים להעניק להם כלים אשר יאפשרו להם ליצור זאת בתוכם.
כלים באמצעותם נעורר בהם את ההרגשה, האמונה והידיעה שהם כאלה. שכולם כאלה!
כאשר ירגישו, יאמינו וידעו זאת, חוויית החיים שלהם תהיה אחרת. הם יפעלו אחרת ובהדרגה גם יזכו לתגובה שונה מהסביבה.
ביטוי הטוב שבהם ישפוך אור על הסביבה והחברה כולה.
